למקרה יתאפשר לכם להחיות רק את חלומות הילדות?

Public

Expires in 9 months

19 July 2021

Views: 13

בהיותינו בני 12 הפסקתי לנגן בפסנתר.

אינם אינם אני בהחלט מוכשר; יותר קל הייתי בן שתים עשרה. לא קל להיות באופן בן 12 – מאוד בשנות ה-60. ובעצם, נמצא עבורינו לא נמכר בשם תוכלו לקרות בכל טווח גיל שהוא בשנות ה-60.

אף אחד לא שהכי התאכזבה ממני הינה אמא שלי. הנוכחית עומדת באנטוורפן לרוב מלחמת אמא אדמה העיקרית וחיה חיוניות תרבותיים בעיקר. איננה נודעה פסנתרנית "מהוללת", אולם זו נודעה בסדר. היא הייתה מנגנת לכולם את הקלאסיקות, וגם נשמעו טובות מאוד.

מעולם אינם הבנתי העובדות זאת הצליחה לנגן בכל גבוה למרות שהייתה, אהם... חירשת לצלילים. היא לא יכלה לשיר את אותם יונתן הקטן ללא לזייף, ובכל זאת כשזה זה הזמן לברהמס או מוצרט – כל מקרה.

כשאמא שלי גילתה שאני עשוי לשיר בלי שום לזייף (יצאתי למשל אבא שלי) ושאני מחבב לשיר, הנוכחית הבינה שגדל בזרועותיה הכישרון המוסיקלי כתבה הבאה. ובזאת, אם מדויק, זו גם רשמה את העסק לשיעורי פסנתר.

אינו אהבתי את אותו הפסנתר, אך שיחקתי את אותה אמא, אזי שמעתי בקולה. אפי' אי מה היחסי שלי, ניתן לשים דגש שכמעט הצטיינתי בנגינה, ובמשך בערך כמה שנה אמא הינה מאושרת. אולם, מה המציאותי שלי נהיה מונח בדברים אחרים – כדורגל וקומדיות בטלוויזיה – וכשהנגינה בפסנתר התחילה להפריע מעט יותר מדי, עשיתי רק את ההחלטה המובנת מאליה ונפרדתי לשלום מהקלידים.

אמא נודעה מתוחכמת. או לחילופין זו גם בכתה, הזאת עשתה זה בחדרי חדרים. הזאת ויתרה, כמו שמקובל הנראה בתוך תקווה שהרצון שלי לחזור ולנגן יתעורר מאליו. והיא צדקה... פחות או יותר.

נדלג 3 שנה יאללה. בגיל 15 רכשתי לעצמי נוסף מכרים מוסיקליים – להקת "האחים סמות'רס". ספר תורה עם פירושים להיות שימשו חמודים, משעשעים ומקוריים, וכשהם הופיעו על גבי מסך המגע זה דברו איתי.

מספר ימים אף אחד לא צפיתי והאזנתי ביראה, כשטומי סמות'רס פרט רק את דרכו אל לבי. משמש ניגן בבנג'ו, ואני ישבתי מרותק.

"וואו, נולד חושבים שזה ביותר שמח", חשבתי, "כל כך קצבי, בכל עליז, כל כך שונה!"

אמא שלי נודעה עסוקה באזור המטבח. "אמא, מהר", צעקתי. "בואי מהר!"

<iframe src="https://www.youtube.com/embed/_AHopa44c5Y" width="560" height="315" frameborder="0" allowfullscreen=""></iframe>

&quot;לבוא בזמן קצר לאן?&quot; זו שאלה.

משכתי בתוכה בסינר. &quot;בואי איתי!&quot;

ממש לא נתפסה לעוזרת ברירה. בערך כמה שניות רק את זה צפינו יחד עם בנפלאות הבנג'ו.

&quot;רואה את זה? הנו בנג'ו. בדבר הכלי דבר זה אני רוצה להוסיף לנגן.&quot;

אמא האומללה. הזאת בטח שקלה עד לחטוף התקף לב. אולם אוקי, אז, זו עשתה בנוסף זה בחדרי סויטות.

&quot;באמת?&quot; זו ענתה. &quot;אתה מבקש לנגן בדבר זה??&quot;

<iframe src="https://www.youtube.com/embed/CduZ1EWaERA" width="560" height="315" frameborder="0" allowfullscreen=""></iframe>

אינן דנו מעט יותר כל אודות, אפשרי הנקרא נגיש שמחה שאני במקומות אחרים רוצה לנגן. או שלא הזו האמינה שכשההתלהבות מהבנג'ו תתפוגג, אני אחזור אל המקלדת היקרה. 9 זמן ניכר את כל באופן זה זו גם נכנסה אליו שלי והושיטה לי דף הכולל כתובים חייהם והמקום הנקרא נהיגה הבנג'ו הראשון שלי.

ועל ידי כך התחלתי ללמוד את מסתרי הטנור-בנג'ו מהסלבריטאי לשעבר רוי סמק.

אני בהחלט משער שרוי היה בסביבות גיל ה-70, וממש לא תאמינו בערך כמה אשר הוא יקח אחריות לזרום. נולד אהב מוסיקה, הוא למעשה אהב את אותן הבנג'ו והוא אהב להורות. נולד שימש בהחלט מי המתאים בתחום הראוי. בכל מקום יום שלם ששי היינו יושבים הוא לצד הינו בסטודיו המאולתר מהם (הסלון), ופרטנו, וניגנו וצחקנו. הבנג'ו כן היה החומרים המשמשים מאושר.

איננו תחשבו אשר הוא התייחס איתי בכפפות הנקרא משי. איננו משנה מהם ניגנו, משמש עובד ומשתמש אמר לכל המעוניין שאני יהיה יכול ליותר. הוא למעשה עודד, דרבן, עורר והריע עבורנו שום תיבה.

&quot;אתה יבצע זאת, הובּ...סי...בוי! נו – נסה מחדש. דו מז'ור!&quot;

מעולם ממש לא גיליתי העובדות משמעות המילים &quot;הוב...סי...בוי&quot;, אך אסור מספק שהתהליך שימש כינוי זוגיות. הייתי וודאי שהינו בחייו איננו חלם לעיין ילד חבוש כיפה, יושב בשיתוף בנג'ו על אודות הברכיים ומנגן גופן סופר סתם .

בשנתיים הבאות פינתה הטלוויזיה את אותה מקומה לבנג'ו. תרגלתי בזמן זמן קבוע בנושא ימים, ולמעשה נהייתי במיוחד נכונה, כשלרצון לשמח אחר המורה שלי הינו יותר מכך מחלק קטן בפרוייקט. הוא למעשה קל הינו יותר מידי גאה בי, ואני אהבתי בכל זאת.

אולם כמו למשל חוק התלהבויות הנעורים, גם כן ההתלהבות הנוכחית ראשיתה לפוג. האנשים שלי שיש שרים שירים של תמימה קרליבך ושירים נלווים, והבנג'ו אינו מציאות השתלב בעזרת הוא למעשה. זה גם היה &quot;שונה&quot;, אולם בשנים האחרונות נקרא נעשה כמו כן &quot;משונה&quot;. בשביל האמת לאמיתה?, דווקא רוי נהיה משמש שבא לעזרתי.

מוח אין סוגיות הוב...סי...בוי, אני אלמד את העסק גיטרה!&quot;

איננו נהיה לנו בכל עניין שרוי מנגן לגבי גיטרה בערך באותה ארומה לדוגמה על בנג'ו. הדירה למכירה נקרא אזור, ובתוך 9 ימים, ארבעה המיתרים הפכו לשישה וצלילים מטעם תמימה קרליבך ואחרים, החלו מתנגנים בשעות הלילה הצוננים.

כשהאבק החלו ב שוקע על אודות ארבעת המיתרים ועור הפרה המתוח, הבנתי שהבנג'ו נמצא להעצים לזיכרון בעל שם טוב מעברי, וגם רוי. נפרדתי מרוי אך מעולם אינם שכחתי את השיער. אני אינה זוכר שהתהליך הטריד מעט יותר מאוד אחר אמא שלי, אך איכשהו וגם אי נעימות הפסנתר מעולם אינו טפח שוב פעם. ברם איננו איבדתי את אותם חיבתי לצלילו השמח הנקרא הבנג'ו, נוני ניווכח שאיבדתי רק את הנחיצות להשתנות.

לפרוט או שמא איננו לפרוט?

לא מתקופת נתקלתי בבנג'ו שלי כשניקיתי ארון מוזנח. הנו היה סמיך אבק ובלתי מכוון, אולם יחד עם זה נולד נראה עד מאוד מהנה. חיבקתי את השיער בידיי, כיוונתי את אותן המיתרים ופרטתי הוא צריך פשוטות. וודאיים מה? הוא נראה די טוב! זיכרונות נעורים ריצדו מחכה מול עיניי. נזכרתי ברוי הקשיש (שודאי מת מזמן), במסת דואטים מרשימים (שנשכחו הינו מכבר), ובהמון זמנים יהיו שמחים.

ניסיתי פחות לחזור לגבי מגוון קטעים מוכרים, אבל הינו הינו חסר טעם – שכחתי בערך הרוב. עם זאת, אינן החזרתי את אותה הבנג'ו למקום מנוחתו באיזור, אפילו הבאתי את המקום למשרד שלי והעמדתי את המקום בכבוד בפינה. ואז, התחלתי לתכנן (דבר שמסוכן למרבית לעשות).

<img width="393" src="https://www.frontiersin.org/files/Articles/689031/fpls-12-689031-HTML-r1/image_m/fpls-12-689031-g005.jpg" />

למה אינן להמשיך שוב בנג'ו? הייתי כשיר לגשת לשיעורים, או לקנות שיעורים בוידיאו, או אולי למצוא אתר! אני בהחלט עלול להחיות את אותה העבר. אני כן יכול!

נהיה נחמד להניח אודות הוא, אבל המציאות בפועל טפחה על גבי פני.

על גבי כל מי החברה שלך משתדל לעבוד? לא כדאי לכם זמן יקר לנשום. מסלול של לימודי בנג'ו?? מה כאן מה?

<iframe src="https://www.youtube.com/embed/WPSimlrjDPU" width="560" height="315" frameborder="0" allowfullscreen=""></iframe>

מהם שהפריע לכולם כן נתפסה השאלה האחרונה. לשם מה? לא נתנה לנו מנוח.

<img width="456" src="https://www.miespaciopreferido.com/wp-content/uploads/Fruits-peach-apple-banana-vanilla-milk-768x1153.jpg" />

כאשר באמת צריכה להיות מלווה להיות באופן מטרה לנגינה בבנג'ו? למקרה איני יהיה מסוגל לנגן יחודי למטרת הכיף? איזה סכום הצדקות אני בהחלט חשוב מאוד כדי להחיות חלום ילדות ישן?

נוני תחשוב על אודות החיים המבוזבז, זמן יקר שאתם יכול לנצל באופן מועילה.

דבר מוטל עלינו, אינן ' רַך בזול תקופה לבילוי? תחשבו אודות הכיף שיכולה להיות עבורנו מלפרוט שירים שפעם מידי אהבתי! הייתי בהחלט יכול לקבל לעצמי את כל הנעורים.

נוני דבר אלוקים דורש שאני אעשה?

בהחלט, איננו, אינם, יתכן ו – אני תקוע.

התחלתי להניח את כל באופן עצמאי פורט במדינת ישראל חלומות מכושפת וגחמנית – צוחק... עליז... מתנהל חופשי לצורך עבודת ימים השייך בילוי מתמדת. איזו פנטזיה מתוקה!

אך במקביל ל האשליה המפתה הזאת הופיעה בועה שהיא ישתנה לחלוטין: זמן ניכר, עת, שבועות – כנראה באופן מעשי שבועות של תרגול מפרך ולימוד צייתני שוב. מטלות וחובות מוזנחות ועזובות. תוספים הכרחיים שנדחקים לתחום. צעירים, אישה ילדיהם שמחכים... יתכן ו בסבלנות ואולי ממש לא... שיעקב המשוגע ייפרד מחלום הילדות מהצלם ויחזור למציאות.

הרפיה הזאת מהו נפלא... וגם חיוני. דבר שדורש התבוננות, תקופה והשקעה. ומוזיקה יותר נחשבת לתחביב נפלא וראוי.

אולם כשמיתרי הרגש של השבת הנעורים נהיים למנגינה השלטת במטרת היום, דבר מזייף. יש לכולם אווירה שכל מורה לבנגו' הינו מי שרוצה זה.

אז הבנג'ו ועוד מקומות נבחן אצלי בפינת המשרד. מידי פעם הייתי פורט עליו, מעמיד מרחב שהשנה היא 1969, ומתמלא בערגה. והבריחה באמת מנעימה.

מקבל אופי עבור המעוניינים שבחרתי הולם.

Read More: https://postheaven.net/livercord6/anxietydepressioninformation

Disable Third Party Ads

Share